תיאור
תפילות שלא נענו ציור זמין כשעתוק על קנבס ומתכת ב-2 אפשרויות: מוגבל ו לפתוח מהדורה.
- מוגבל מהדורה על קנבס מגיעה מעוטרת ביד, ממוסגרת, ממוספרת וחתומה על ידי אלכס לוין. מהדורה זו מוגבלת ל-25 הדפסים חתומים בלבד שיראו אור אי פעם. זה הופך אותו לייחודי יותר וניתן לאספנות. ברגע שהדפוס הספציפי הזה יימכר, לא יהיו מהדורות אחרות של התמונה הזו שנעשו על ידי האמן.
- פתוח מהדורה זמינה על קנבס או מתכת. קנבס מגיע עם מסגרת מלאה ובעל מראה מסורתי וקלאסי. מהדורת מתכת עשויה אלומיניום איכותי. יש לו מראה מודרני ועכשווי. מחזיר אור ומשפר את הצבעים ביצירות האמנות.
הן המהדורות המוגבלת והן המהדורות הפתוחות הן אמנות קיר מוכנה לתלייה. רפרודוקציית הקנבס מגיעה מתוחה להפליא וממוסגרת באלגנטיות כדי להוסיף נופך של תחכום לחלל שלך, מוכנה לתלייה על הקיר שלך.
כל רפרודוקציה מלווה בתעודת מקוריות, המבטיחה שתקבלו יצירת אמנות מקורית ואותנטית.
אנא ראה מידע נוסף בנוגע לרפרודוקציות המהדורות המוגבלת והפתוחה כאן
צור איתי קשר לגבי הציור הזה
ציור שמן מקורי זמין כאן
פרי רימון הוא סמל לשפע ושגשוג על שולחן יהודי בחג השנה החדשה (ראש השנה).
בציורו של האמן הוא הופך לתנורי קרמטוריום. זו אמת אכזרית שאי אפשר לברוח ממנה.
לפני ההשמדה נשדדו היהודים, והעושר שנלקח מהם הושקע על שיפור מכונת ההשמדה הנאצית.
ראש השנה היהודי הוא יום הדין. ההיטלריסטים העדיפו לערוך את הקמפיינים הנוראיים ביותר בזמן הזה, וכך נהרגו היהודים בקייב באבי יאר ביום הכיפורים (יום הכיפורים).
השואה היא לא רק מוות של מיליוני אנשים; זו גם מלחמה של אידיאולוגיות.
האמת של מי חזקה יותר?
מדוע לא הצילו לוחות העדות או שופר את היהודים?
אולי אין בהם צורך בכלל, מכיוון שאלוהים לא "מגיב" לתפילות...
ובכל זאת, משהו מתנשא למרחוק, איזה עץ מרחף באוויר.
העץ הוא סמל לחיים, סמל לאמונה ולגן העדן.
לאן הוא עף, היכן ימצא לעצמו אדמה?
אולי, בדיוק באותה מדינה שבה כבר בתקופת השואה חיו היהודים על אדמתם.
האדמה שהם יוכלו להגן עליה, להגן על ילדיהם, על משפחותיהם שחיות בה.
וסביר להניח שזה בדיוק עץ רימון שאנחנו רואים.
רימון הוא אחד מחמשת הפירות הקדושים של ארץ ישראל.
מי שמתבונן בציוריו של האמן יכול להרגיש שאלה עולה: מדוע להטריד את העבר, לעורר זיכרונות קשים ורגשות שליליים?
התשובה פשוטה: השואה היא עדיין לא דף הפוך של ההיסטוריה.
יש ראשים של כמה מדינות שטוענים שלא היה קטסטרופה של העם היהודי, ובמקביל אומרים של"מיליוני דיירים ציונים" אין זכות לחיות.
בתי קברות ובתי כנסת יהודיים מחוללים בכל העולם, כולל אלה שבמדינות המערב.
השנאה ליהודים לא נעלמה, וצריך לזכור כל יום למה היא יכולה להוביל.
אנחנו צריכים לזכור את זה בשם המתים, אבל אפילו יותר - בשם עתיד החיים!
