ציור ירושלים מופשט: ירושלים – זרם הזהב של התפילות

ירושלים – זרם הזהב של התפילות ציור מופשט זמין כשעתוק על קנבס ומתכת ב-2 אפשרויות: מוגבל ו לפתוח מהדורה.

- מוגבל מהדורה על קנבס מגיעה מעוטרת ביד, ממוסגרת, ממוספרת וחתומה על ידי אלכס לוין. מהדורה זו מוגבלת ל-25 הדפסים חתומים בלבד שיראו אור אי פעם. זה הופך אותו לייחודי יותר וניתן לאספנות. ברגע שהדפוס הספציפי הזה יימכר, לא יהיו מהדורות אחרות של התמונה הזו שנעשו על ידי האמן.
- פתוח מהדורה זמינה על קנבס או מתכת. קנבס מגיע עם מסגרת מלאה ובעל מראה מסורתי וקלאסי. מהדורת מתכת עשויה אלומיניום איכותי. יש לו מראה מודרני ועכשווי. מחזיר אור ומשפר את הצבעים ביצירות האמנות.

הן המהדורות המוגבלת והן המהדורות הפתוחות הן אמנות קיר מוכנה לתלייה. רפרודוקציית הקנבס מגיעה מתוחה להפליא וממוסגרת באלגנטיות כדי להוסיף נופך של תחכום לחלל שלך, מוכנה לתלייה על הקיר שלך.
כל רפרודוקציה מלווה בתעודת מקוריות, המבטיחה שתקבלו יצירת אמנות מקורית ואותנטית.

אנא ראה מידע נוסף בנוגע לרפרודוקציות המהדורות המוגבלת והפתוחה כאן
צור איתי קשר לגבי הציור הזה

כשציירתי את היצירה הזו, רציתי להעביר משהו הרבה יותר גדול מסתם תמונה של כותל מערבי. עבורי, ירושלים היא לא רק מקום; זו תחושה, רגש שאי אפשר לתאר במילים. כאן אור וצללים משתלבים זה בזה, שמחה וצער נצחיים מתקיימים יחד, וההיסטוריה מתמזגת עם נצחיות.

כשהסתכלתי על הקנבס, ראיתי בעיני רוחי אור זהוב שגולש מלמעלה, זורם כמו נחל אינסופי. האור הזה הוא לא רק צבע או מרקם; הוא מסמל אמונה, כוח שחי בתוך כל מי שמגיע לכאן כדי להתפלל. ניסיתי לצייר אותו כדינמי, זורם מטה מהשמים וממלא את החלל ליד החומה, חודר ללבם של המתאספים כאן.

הדמויות המתפללות, הצבועות בגוונים עמומים, נראות כמעט רפאים. פניהם אינם מוגדרים כי בכותל כל אדם מתמוסס במחשבותיו, בתפילותיו ובדמעותיו. ראיתי אנשים נוגעים באבנים, עוצמים עיניים ויוצאים למסע בתוך עצמם. זה רגע שבו כל מה שמיותר מתפוגג, ומשאיר רק את הפרט והאלוהי.

ירושלים תמיד הייתה עיר של ניגודים. אבנים עתיקות לוחשות סיפורים של אלפי שנים, ובכל זאת כל צעד כאן מרגיש כמו משהו חדש. העיר הזו היא ישות חיה, שבה כל דור משאיר את חותמו. כיוונתי ללכוד את תחושת הנצח וההתחדשות באמצעות יחסי הגומלין של זהב ואפור. הזהב מייצג אור, רוחניות והבטחה אלוהית, בעוד האפור מסמל זיכרון, צללים אנושיים והסיפורים שלעולם אינם דוהים.

ציור היצירה הזה הרגיש כמו תפילה. כל משיכת מכחול הייתה מלאה במחשבות על המקום הזה, על משמעותו ועל האנשים שמוצאים כאן נחמה. אני יודע שירושלים מדברת אל כל לב אחרת. עבור חלקם היא עיר של תקווה; עבור אחרים, עיר של ניסיונות. עם זאת, עבור כולם, זה נשאר קדוש.

עכשיו, כשאני מסתכל על העבודה הזו, אני מרגיש את זרם הזהב עדיין זורם. הוא אינו נעצר בקצוות הבד אלא משתרע מעבר וממלא את החלל סביבו. רציתי שכל מי שרואה את הציור הזה ירגיש את האור הזה וישאל את עצמו: איזה חותם מותירה לי ירושלים בליבי?

ירושלים היא לא רק עיר. זו תפילה שלא נגמרת לעולם.