אמן: אלכס לוין Alex Levin
קישור לסדרת יצירות אמנות: סימפוניית הגשם
תאריך סיום: 2015
בינוני: שמן על בד
טווח מחירים לפני עמלת הגלריה: 3,000 $ - $ 5,000
Email: [מוגן בדוא"ל]
אינטרנט: www.artlevin.com
דף FB: קישור FB
סרטון וידאו: קישור Youtube
קָטָלוֹג: קטלוג פורסם
Phone: 718.415.3127
ביוגרפיה
יליד 1975, אלכס לוין, הוא אמן שיצירותיו זוכות להערצה ברחבי העולם. במקור מקייב, אוקראינה, הוצג באוספים פרטיים, ארגוניים ומוסדיים רבים בארה"ב, ישראל, צרפת, איטליה, אוקראינה, שוויץ ובלגיה. עבודתו מתמקדת בסוריאליזם וריאליזם ומציגה מגוון עבודות באמצעות שמן, אקריליק, עיפרון, פחם וצבעי טמפרה. אחת הטכניקות האהובות והשימושיות ביותר שלו היא טכניקת רב-שכבות מהמאה ה-16 תוך שימוש בטמפרה ושמן ללא שימוש במשיכות מכחול.
אלכס לוין עלה בסופו של דבר לישראל ושירת שלוש שנים בצבא ישראל. בשנת 1997, הוא נכנס לתכנית תעשייתית ועיצוב אתרים בתל אביב שהיווה יתרון גדול לעבודות האמנות שלו. עבודתו של לוין זכתה להוקרה על ידי אישים משפיעים רבים, ביניהם: השחקן והמפיק ריצ'רד גיר, מדונה, נגן הג'אז אוסקר פיטרסון ונשיא ישראל לשעבר עזר ויצמן.
במשך למעלה מ-10 שנים, אלכס למד סגנונות וטכניקות אמנות חדשות אצל פרופסור ברוך אלרון שהיה יו"ר אגודת האמנים בישראל.
כרגע אלכס לוין עובד על הנושאים הבאים: "מסורת מורשת יהודית","תל אביב – גבעת האביב","ונציה דרך עיני המסכה"וגם"סימפוניית הגשם".
"מסורת מורשת יהודית" הוא אוסף יצירות של הכותל המערבי והשכונה הדתית שמסביב לה. לוין לכד את תושבי השכונה החרדית מאה שערים בירושלים, תכונות יהודיות ואנשי הכותל. בשנת 2007 קיבל אלכס את פרס המדליה על התרומה לאמנות היהדות מהכנסת.
"גבעת המעיין" שואבת השראה מהעונה האהובה עליו, ומוקדשת לתל אביב - אנשיה, אדריכלות הבניינים, הים והחופים. הוא מתאר אנשים מול בניינים לבנים כשלג בימי שמש עם שמיים בהירים.
"ונציה דרך עיני המסכה", נוקטת בגישה ייחודית לחלוטין ומציגה בפני הצופה את המאפיין הבולט ביותר של הקרנבל הוונציאני - המסכה. ציוריו הקודמים מ"אוסף המסכות" הוצגו ב-2002 בוונציה וזכו לוין במלגה לאקדמיה לאמנות של ונציה. התוכנית תמכה בהתפתחות המתמשכת של האמנים ומאפשרת להם להקדיש זמן רב ליצירת יצירה חדשה.
"סימפוניית הגשם". כל ציור נוצר בהשראת המוזיקה של מלחינים שונים.
ציור אחד משלים את השני, מלחין אחד מוחלף באחר, הבוקר הערפילי הופך לערב גשום ושמים מלאי כוכבים מעל הלגונה: פאזל של ארבעים ציורים המתארים את עיר החלומות על המים - ונציה!
הצהרת אמן / הצהרת וידאו
ונציה היא מקום קסום באמת. זו עיר-מוזיאונים, עיר-ים, עיר-חלום. אי אפשר לראות את ונציה בעיניים של מבחוץ - אי אפשר להרגיש בליבו של אאוטסיידר.
לעתים קרובות מספיק, שם של עיר מעורר אסוציאציות או זיכרונות מסוימים באדם. באותו אופן אני משייך את השם 'ונציה' בראש ובראשונה לריח הים ולצרחות השחפים. אולי, אין עוד עיר כמו ונציה - שפחה לים, מתנותיו, המוסר שלה. ואין מקום אחד בעולם הזה ששמר על ייחודו ושלמותו ההיסטורית כמו ונציה.
כל מי שביקר בוונציה לפחות פעם אחת ירגיש חיבור עם המיקום הקסום הזה על הגלובוס. ונציה כה זעירה בגודלה שכאשר אתה עף עליה, היא נעלמת מהעין לפני שאתה יודע זאת. אבל במספר יצירות האמנות והאדריכלות אין מקום כזה על הפלנטה.
מעולם לא ראיתי עיר יפה יותר מוונציה. זה קסם מוחלט, זוהר ושמחת חיים. יש בו תעלות לרחובות וסמטאות, וגונדולות למכוניות. הארכיטקטורה מדהימה, ואין מקום אחד שלא מעורר עניין היסטורי או אמנותי. אתה פשוט גולש בגונדולה, צופה בארמונות הדוג'ים ובבית של דסדמונה, בבתים של אמנים וכנסיות מפורסמות... והפסלים והציורים בכנסיות יפים שאיש לא חלם עליהם. מילה אחת: קסם.
בפעם הראשונה שביקרתי בוונציה הייתי בן 17, ונדהמתי לחלוטין מהעיר. רציתי לגור שם. רציתי להתמוסס בצבעים של הלגונה הזו. רציתי להיות חלק מעיר המסתורין הזה. וזה לא היה במקרה, כי העיר הזאת לא משאירה אף אחד אדיש.
פעם אחת, פרדריק שופן וג'ורג' סאנד צפו בטיפות גשם זולגות במורד החלון, ושופן הבחין בכל כך הרבה מוזיקה ואלתור בטיפות. זה בגלל שאנחנו רואים שנייה מהרגע הזה ואז הכל משתנה.
ללגונה הוונציאנית יש אור וצבעים ייחודיים משלה, במיוחד כשיורד גשם והכל שקוע בערפל מיסטי. ניסיתי לתאר כיצד, מבעד לטיפות הגשם הזורמות ולמוזיקה של ויוואלדי, באך, הנדל ואחרים, נולד ציור – כזה שלא רק רואים אלא גם שומעים. לפעמים, כשצבעים זורמים על הבד כמו טיפות גשם, הם חושפים קומפוזיציות ואלתורים חדשים.
זה היה כאשר עלה לי הרעיון ליצור סדרת ציורים מוזיקליים בשם 'סימפוניה של גשם'.
אני מצייר את המוזיקה של הגשם!
מוזיקה בדרך כלל מעוררת בי מחשבות ורגשות מסוימים, מולידה זיכרונות. ואת התמונה הזו שצצה בדמיוני אפשר לצייר. הציור שלי עצמו מקבל מוזיקליות, כמעט כאילו מנגינות מהדהדות מהבד שלי.
מוזיקה תמיד הייתה ההשראה שלי. צבעי השמן הם התווים שלי, והמברשת היא כלי הנגינה שלי.
"ציור טוב הוא מוזיקה ומנגינה שרק אינטלקט יכול להעריך", אמר האמן האיטלקי הגדול, מיכלאנג'לו בונרוטי.
איליה רפין ציין שהטעם הצבעוני של ציוריו של רמברנדט נשמע כמו מוזיקת תזמורת מופלאה.
קשה למנות מלחין שלא שיקף במוזיקה שלו את הקסם שלו מהטבע. קולות הגשם, שירי הציפורים, זרמי המים הססגוניים הנוצצים בשמש... כל הצלילים הללו של הטבע היוו השראה למלחינים להפיק את יצירות המופת המוזיקליות שלהם.
מוזיקה מעלה לעתים קרובות תמונות שונות של הטבע לתודעה. טבע ואמנות אינם ניתנים להפרדה מכיוון שהטבע נכנס לחייו של כל אדם לנצח מילדות.
קלוד דביסי, למשל, היה אמן יוצא דופן בציור קולי. המלחין הושפע עמוקות לא רק ממוזיקה אלא גם מציורים ושירה.
בחיפוש אחר אמצעים חדשים להבעה מוזיקלית, קלוד דביסי גילה מספר תגליות בהרמוניה וסביבתה. בעזרת טכניקות חדשות ויוצאות דופן, המלחין מעביר את הפרטים הזעירים ביותר של הטבע – משחקי אור וצל, בוהקי שמש, התזת נחלים...
האזנה ליצירה מוזיקלית יכולה להעצים את החושים של אנשים ולאחד אותם. לבבות אנושיים קשורים לסימפוניה מדהימה של צלילים.
הציורים מתארים קתדרלות, ארמונות, גשרים, גונדוליירים על סירותיהם המדהימות - ציפורים קלות, עדינות וגדולות אף, שבקושי נוגעות במים ומצטמררות בגל הקל ביותר. והכל, מהשמים ועד האדמה מוצף בשמש. הכל מופיע מיידית לצלילי המוזיקה האלוהית של המכחול והצבעים על הציור.
כל ציור נוצר בהשראת המוזיקה של מלחינים שונים.
ציור אחד משלים את השני, מלחין אחד מוחלף באחר, הבוקר הערפילי הופך לערב גשום ושמים מלאי כוכבים מעל הלגונה: פאזל של ארבעים ציורים המתארים את עיר החלומות על המים - ונציה!
אני משווה את השבריריות של ונציה עם הטיפות שזורמות במורד החלון. עיר פנינים זו יורדת מתחת לפני המים כמעט כל יום. וכל מה שנותר לעשות הוא להטביע את הרגע הזה בזיכרונותינו - רגע השמחה הזה.
כמו טיפת גשם, יום אחד היא יכולה להיעלם לגמרי מתחת למים ברגע, ואני מוצאת את זה חשוב, כאמן, לעצור את הזמן על הקנבסים שלי, ובעזרתם לאב ציורים חדשים בשם 'סימפוניה של גשם'. .
יצירות אמנות נבחרות
[/mp_text]
[/mp_span]
[/mp_row]
