השמיים שטעטל, ברגע שפעימות הלב של חיים יהודיים במזרח אירופה, הוא עולם שקיים כיום רק בזיכרונות, סיפורים ותצלומים דועכים. דרך אמנותו, אלכס לוין Alex Levin מחזירה את הקהילות הללו לחיים ברגש תוסס, יראת כבוד היסטורית ורגישות תרבותית עמוקה.
בסדרה מעוררת השראה זו, לוין לוכד יותר מסתם את הרחובות המרוצפים באבן ובתי העץ - הוא חושף את נשמת השטעטל. משיכות המכחול שלו מאירות סצנות מחיי היומיום: ילדים משחקים ליד הבאר, זקנים בתפילה, רוכלי שוק מוכרים חלה טרייה וחלונות מוארים בנרות בשבת. כל ציור הופך לשער לעולם שבו מסורת, אמונה וקהילה שזורים עמוק בקצב הקיום היומיומי.
גישתו של לוין לציור השטעטל היא גם דמיונית וגם מושכלת. בהשראתו, הוא שואב השראה מהתייחסויות היסטוריות, סיפורים אישיים וקשרו למורשת היהודית, והוא משחזר לא רק מקומות, אלא גם אטמוספרות - שלגים שקטים, אור חם של מנורה, מוזיקה רכה של כינור שנסחף ברחובות צרים.
אוסף זה משמש כאנדרטה חזותית לחיים היהודיים לפני השואה - ומכבד את החוסן, החום והאנושיות של קהילות ששגשגו בעבר. הוא משמש גם כתזכורת: שגם באובדן, יש יופי לשמר, תרבות להוקיר וסיפורים להמשיך לספר.
בין אם בציור שמן מקורי על בד או כהדפסים על בד, מתכת או אקריליק, ה- ציורי שטעטל מזמין את הצופים להיכנס אל תוך זיכרון קדוש. זוהי מחווה לא רק לעבר אלא גם לרוח המתמשכת של החיים והיצירתיות היהודית.
