מאה שערים היא אחת השכונות היהודיות ההיסטוריות והמיוחדות ביותר בירושלים. השכונה ממוקמת ממש מחוץ לאזור העיר העתיקה, רחובותיה הצרים, מבני האבן, בתי הכנסת, הישיבות, החנויות המסורתיות והאווירה הדתית העמוקה שלה מציעים הצצה לאורח חיים יהודי שנשמר לאורך דורות.
מאה שערים, שנוסדה במאה ה-19, עם התרחבות ירושלים מעבר לחומות העיר העתיקה, הפכה למרכז חשוב של החיים היהודיים האורתודוכסים ונשארה חרדית ברובה כיום.
השכונה גם עוררה השראה באמנים, צלמים, היסטוריונים ומבקרים בזכות רחובותיה הייחודיים, הלבוש המסורתי, המנהגים הדתיים וסצנות מחיי היומיום היהודיים.
מהי מאה שערים?
מאה שערים היא שכונה יהודית היסטורית בירושלים הידועה כיום בעיקר בזכות הקהילה היהודית החרדית הגדולה שלה.
בטיול בשכונה, מבקרים נתקלים בבתי כנסת, ישיבות, חנויות ספרים דתיות, חנויות קטנות, מאפיות, חצרות אבן ורחובות שבהם חיי הדת היהודיים המסורתיים נותרו גלויים לעין.
גברים במעילים שחורים מסורתיים וכובעים, ילדים הולכים לבתי ספר דתיים, משפחות מתכוננות לשבת ותושבים הנושאים ספרי לימוד תורה הם מראות נפוצים בשכונה.
למרות שמאה שערים מוקפת כיום בירושלים המודרנית, השכונה שומרת על אופי חזותי ותרבותי שונה מאוד מרובעי מסחר סמוכים.
מה המשמעות של מאה שערים?
שם מאה שערים מגיע מהביטוי העברי מאה שערים נמצא ב 26 Genesis: 12.
הפסוק המקראי מתאר את יצחק זורע בארץ ומקבל יבול יוצא דופן:
"וַיַּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהוּא וַיְקָצֵר בַּשָּׁנָה הַהוּא פִּי מֵאָה וַיְבָרְכוֹ יְהוָה."
הביטוי העברי המתורגם כ"פי מאה" הוא מאה שערים.
השם נקשר לפרשת התורה השבועית שהייתה נקראת בערך בתקופה בה הוקמה החברה שיצרה את השכונה.
לפעמים זה מתורגם באופן פופולרי כ "מאה שערים" כי המילה העברית שערים יכול להידמות למילת הרבים לשערים בהקשר אחר. עם זאת, המקור המקראי לשם השכונה מתייחס ליבולו השופע של יצחק - למעשה "פי מאה".
מתי נוסדה מאה שערים?
מאה שערים נוסדה בשנת 1874 בתקופה שבה האוכלוסייה היהודית של ירושלים החלה להתרחב מעבר לחומות העיר העתיקה.
במשך מאות שנים, חלק ניכר מאוכלוסיית ירושלים התגוררה בתוך החומות המבוצרות. עד המאה ה-19, צפיפות יתר, בעיות תברואה וגידול אוכלוסין עודדו את פיתוחן של שכונות חדשות מחוץ לחומות.
מאה שערים הפכה לאחת השכונות היהודיות הראשונות שהוקמו כחלק מהרחבת ירושלים.
התפתחותה מייצגת פרק חשוב במעבר מהעיר הקומפקטית והמוקפת חומה של המאות הקודמות לירושלים הגדולה בהרבה המוכרת כיום.
מי ייסד את מאה שערים?
מאה שערים הוקמה על ידי אגודת בנייה שהורכבה מתושבי ירושלים היהודים שרצו ליצור דיור מעבר לעיר העתיקה הצפופה.
יוסף ריבלין, אחת הדמויות המובילות בהרחבת ירושלים היהודית במהלך המאה ה-19, מילא תפקיד חשוב בהקמת השכונה.
ריבלין היה מעורב ביצירת מספר שכונות יהודיות חדשות מחוץ לחומות העיר העתיקה והיה קשור קשר הדוק להתפשטות העירונית המוקדמת של ירושלים.
הקהילה המקורית כללה בני היישוב הישן של ירושלים - האוכלוסייה היהודית שחיה בארץ ישראל לפני גלי העלייה הציונית הגדולים.
כיצד תוכננה השכונה המקורית?
שכונת מאה שערים המקורית תוכננה סביב חצרות משותפות.
שורות של בתי אבן סודרו כך שהקירות החיצוניים סייעו ליצור גבול מגן, בעוד הבתים פנו פנימה, לעבר חללים משותפים.
סוג בנייה זה שיקף את הדאגות הפרקטיות של התקופה. החיים מחוץ לחומות ירושלים היו מבודדים הרבה יותר מאשר כיום, והתושבים נזקקו לביטחון וכן לגישה למוסדות דת קהילתיים.
תוכנית השכונה קשורה לאדריכל ולחוקר ירושלמי יליד גרמניה קונרד שיק, אשר תרם לפרויקטים אדריכליים וארכיאולוגיים רבים בירושלים של המאה ה-19.
בתי כנסת, בתי לימוד תורה, מתקנים קהילתיים ומבני מגורים מילאו בהדרגה את השכונה ככל שאוכלוסייתה גדלה.
מאה שערים והרחבת ירושלים
הקמתה של מאה שערים הייתה חלק משינוי גדול בהרבה של ירושלים במהלך המאה ה-19.
שכונות אחרות נבנו גם מחוץ לחומות העיר העתיקה, כאשר קהילות יהודיות, נוצריות ומוסלמיות התרחבו לאזורים המקיפים את המרכז ההיסטורי.
התפתחויות מוקדמות יותר, כמו משכנות שאננים, הוכיחו שחיי מגורים קבועים מחוץ לחומות היו אפשריים.
ככל שהופיעו שכונות נוספות, הכבישים השתפרו וירושלים התפתחה בהדרגה לעיר שהשתרעה הרבה מעבר לביצוריה העתיקים.
מאה שערים מייצגת אפוא לא רק היסטוריה דתית, אלא גם שלב חשוב בהתפתחות הפיזית של ירושלים המודרנית.
חיים יהודיים במאה שערים
כיום, מאה שערים ידועה בעיקר כמרכז של חיים יהודיים חרדיים.
הדת מעצבת חלק ניכר מהקצב היומי של השכונה. בתי כנסת וישיבות בולטים, לימוד תורה הוא מרכזי בחיי הקהילה, ושבת וחגים יהודיים משפיעים מאוד על הפעילות ברחובות.
צורות לבוש מסורתיות הקשורות לקהילות חרדיות וחסידיות שונות נפוצות. מסורות אלו עשויות לשקף את המנהגים של קהילות יהודיות שחיו בעבר במזרח ומרכז אירופה.
השכונה כוללת מספר קהילות דתיות שונות ולא קבוצה אחידה אחת, שלכל אחת מהן מנהגים, מוסדות, רבנים ומסורות משלה.
שבת במאה שערים
השבת יוצרת את אחד השינויים הדרמטיים ביותר באווירה של מאה שערים.
לקראת אחר הצהריים של יום שישי, התושבים מתכוננים לשבת. חנויות נסגרות, משפחות חוזרות לבתיהם, ואנשים הולכים לבתי הכנסת לתפילה.
התנועה ופעילות מסחרית רגילה בימי חול פוחתות במידה ניכרת עם כניסת השבת.
הרחובות מקבלים אז אופי שקט יותר, שבמרכזו תפילה, ארוחות משפחתיות, לימוד תורה והליכה במקום ענייני היומיום.
סצנות הקשורות לשבת הן נושא חשוב באמנות היהודית. אלכס לוין חוקר מסורות אלו באוסף שלו. ציורי שבת.
לימוד תורה וחינוך דתי
לימוד תורה הוא חלק בולט מאוד מהחיים במאה שערים.
בשכונה ישנם ישיבות רבות, בתי כנסת, בתי ספר דתיים וחנויות ספרים המוקדשות לטקסטים יהודיים.
עבור תושבים רבים, לימודי דת מהווים חלק חשוב מחיי היומיום מילדות ועד בגרות.
מראה התלמידים הנושאים ספרי קודש, קבוצות הלומדות יחד ומדפים מלאים בכרכי תורה ותלמוד תורם לאופייה החזותי הייחודי של השכונה.
לימוד תורה היה גם נושא חוזר בציוריו היהודיים של אלכס לוין. גלו את אוסף ה... ציורי תורה.
ביקור במאה שערים
ניתן לבקר במאה שערים, אך חשוב לזכור שמדובר קודם כל בשכונת מגורים דתית ולא באטרקציה תיירותית.
על המבקרים להתנהג בכבוד ולהימנע מלהתייחס לתושבים כאל מושא לסקרנות.
- יש להתלבש בצניעות, במיוחד בכניסה לשכונה או למבנים דתיים.
- הימנעו מצילום אנשים מקרוב ללא רשות.
- יש לכבד במיוחד את הפרטיות סביב ילדים ומשפחות.
- הימנעו מצילום מיותר במהלך שבת וחגים יהודיים.
- אין לנהוג, להשמיע מוזיקה רועשת, לעשן בגלוי או להשתמש במכשירים אלקטרוניים באופן בולט באזורים דתיים במהלך השבת.
- יש לפעול לפי השילוט והבקשות שפורסמו על ידי תושבים ומוסדות מקומיים.
כיבוד המנהגים המקומיים הופך את הביקור לנוח יותר הן עבור התושבים והן עבור המבקרים.
מאה שערים בחגים היהודיים
חגים יהודיים יכולים לשנות באופן דרמטי את המראה והאווירה של מאה שערים.
לפני חג הפסח, התושבים מכינים בתים וקונים אוכל לחג. במהלך חג הסוכות, סוכות מופיעות בחצרות, במרפסות, בגגות ובחללים צרים בין בניינים.
פורים מביא ניגוד צבעוני במיוחד לשכונה, עם תחפושות, מתנות אוכל, חגיגות ומשפחות הנעות ברחובות.
במהלך חנוכה ניתן לראות חנוכיות ומנורות שמן דולקים ליד חלונות ודלתות.
מסורות חוזרות ונשנות אלו יוצרות סצנות המחברות את ירושלים בת זמננו עם מאות שנים של חיים דתיים יהודיים.
פורים במאה שערים
פורים בולט במיוחד ויזואלית במאה שערים.
ילדים ומבוגרים לובשים תחפושות, משפחות מחליפות משלוח מנות, וחגיגות מתקיימות ברחבי השכונה.
לבוש מסורתי, רחובות אבן היסטוריים, תלבושות צבעוניות ואנרגיית החג יוצרים סצנות שונות באופן דרמטי מהמראה היומיומי הרגיל של השכונה.
רגעים אלה היוו השראה לציוריו של אלכס לוין המתאר חגיגות יהודיות וחיי קהילה, כולל יצירותיו המתארות פורים במאה שערים.
מאה שערים וזיכרון השטעטל
מבקרים משווים לעיתים את מאה שערים לעיירות היהודיות במזרח אירופה בגלל הלבוש המסורתי, הקהילות דוברות היידיש, המוסדות הדתיים והחשיבות המרכזית של שמירת התורה.
ההשוואה מובנת ויזואלית, אך מאה שערים אינה סתם עיירה אירופית משומרת.
זוהי שכונה ירושלמית חיה שהתפתחה ברציפות מאז המאה ה-19 ומכילה קהילות בעלות היסטוריה ומסורות משלהן.
אף על פי כן, היבטים של רחובותיה וחיי הדת שלה יכולים לעורר את עולמן של קהילות יהודיות במזרח אירופה שנהרסו ברובן במהלך השואה.
אלכס לוין חוקר זיכרונות מאותו עולם יהודי שנעלם באוסף שלו ציורי השטעטל.
מאה שערים באמנות יהודית
עבור אמן המתעניין בחיים היהודיים, מאה שערים מציע מגוון יוצא דופן של נושאים.
אבן ירושלמית היסטורית, רחובות צרים, בתי ספר דתיים, רבנים, ילדים, הכנות לשבת, חגיגות חגים ולבוש יהודי מסורתי יוצרים סצנות מלאות בפרטים חזותיים ומשמעות תרבותית כאחד.
אמן ישראלי אלכס לוין Alex Levin תיאר את החיים היהודיים המסורתיים כחלק מחקירתו האמנותית הרחבה יותר של ירושלים וההיסטוריה היהודית.
במקום לתאר רק את המונומנטים המפורסמים של ירושלים, ציורים אלה מציגים את האנשים והמסורות המעניקים לעיר את אופייה החי.
ציורי חיים יהודיים מאת אלכס לוין
של אלכס לוין ציורי חיים יהודיים מתארים סצנות של לימוד תורה, שבת, חגים יהודיים, רבנים, משפחות, קהילות עיירה, תפילה ומסורות שעברו מדור לדור.
רבים מהנושאים הללו משקפים את אותם נושאים שהופכים שכונות כמו מאה שערים לייחודיות מבחינה ויזואלית ותרבותית.
גלה ציורי חיים יהודיים מאת אלכס לוין
ניתן גם לחקור את האוסף הגדול יותר של אלכס לוין ציורי ירושלים, הכולל את הכותל, העיר העתיקה, רחובות ירושלים, שערים, ציוני דרך קדושים וחיי היומיום בעיר הקודש.
שאלות נפוצות על מאה שערים
מה המשמעות של מאה שערים?
מקור המילה "מאה שערים" בבראשית כ"ו, יב, ומתייחסת לקציר שיצחק קיבל "פי מאה". למרות שהמילים מתפרשות לעיתים כ"מאה שערים", שם השכונה קשור לפסוק המקראי על קציר יצחק השופע.
מתי נוסדה מאה שערים?
מאה שערים נוסדה בשנת 1874 כאחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים.
איפה מאה שערים?
מאה שערים ממוקם במרכז ירושלים, מצפון לעיר העתיקה ההיסטורית ובמרחק הליכה ממספר אזורים מרכזיים במרכז ירושלים.
האם מאה שערים היא שכונה יהודית אורתודוקסית?
כן. מאה שערים מאוכלסת בעיקר בקהילות יהודיות חרדיות, והיא מכילה בתי כנסת רבים, ישיבות, בתי ספר דתיים ומוסדות יהודיים אחרים.
האם תיירים יכולים לבקר במאה שערים?
מבקרים יכולים לטייל דרך מאה שערים, אך זוהי שכונת מגורים דתית ויש לכבד את המנהגים המקומיים. מומלץ לבוש צנוע, דיסקרטיות בצילום ורגישות מיוחדת בשבתות ובחגים.
האם ניתן לצלם במאה שערים?
יש לגשת לצילום בכבוד. יש להימנע מצילום של דיירים בודדים, ובמיוחד ילדים, ללא רשות, ויש לגלות רגישות מיוחדת בנוגע לצילום ומכשירים אלקטרוניים במהלך השבת.
מדוע מאה שערים חשובה להיסטוריה של ירושלים?
מאה שערים הייתה חלק מההתרחבות החשובה של ירושלים במאה ה-19 מעבר לחומות העיר העתיקה. פיתוחה תרם לצמיחתה של העיר המודרנית הגדולה בהרבה המקיפה את ירושלים ההיסטורית כיום.
