אמנות יהודית היה מרכיב חשוב בתרבות שלנו מאז ימי קדם. הדוגמה המוכרת ביותר לאמנות יהודית מתוארכת למאה ה-5 לפני הספירה, אז יצרו הבבלים סדרה של לוחות חרס המתארים את סיפור הבריאה. בימי הביניים גורשו יהודים מספרד ופורטוגל, שם הופקו רבות מיצירותיהם. לאחר מכן חיו רוב האמנים היהודים הגדולים במזרח אירופה, שהייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. בתקופה זו חלה פריחה של אמנות דתית, בעיקר בצורת כתבי יד מוארים.
הולדת משה (משה) מאת רמברנדט ואן ריין
ציור זה מתאר את הולדתו של משה, אחת הדמויות המרכזיות ביהדות. הוא צויר על ידי האמן ההולנדי רמברנדט ואן רין ב-1629.
הסעודה האחרונה (הסעודה האחרונה) מאת ליאונרדו דה וינצ'י
בשנת 1495 השלים לאונרדו דה וינצ'י את יצירת המופת שלו, "הסעודה האחרונה". ציור זה נחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות ביותר של האמנות המערבית.
הצליבה (צליבה) מאת מיכלאנג'לו בוונארוטי
הצליבה צוירה בין 1510 ל-1513. היא מתארת את ישוע נצלב. האמן השתמש בטכניקה שנקראת sfumato, שמשמעותה מיזוג צבעים יחד כך שהם יופיעו כאחד.
הערצת הרועים (הערצת הרועים) מאת רפאל
ציור זה נחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות ביותר של אמנות הרנסנס. הוא מראה את מרי עם בנה התינוק, ישו, מוקפת ברועים ששרים הלל לאלוהים.
הבשורה (הכרזה) מאת סנדרו בוטיצ'לי
בוטיצ'לי נולד למשפחה פלורנטינית עשירה בשנת 1445. הוא התפרסם בזכות ציוריו המתארים נושאים דתיים, כמו הולדת ונוס ופרימוורה. עבודתו הושפעה מסגנון הציור האיטלקי של הרנסנס, שהדגיש ריאליזם ונטורליזם.
