השמיים שער הזהב של ירושליםפורטל הנבואה והשלום
השמיים שער הזהב של ירושלים, המכונה גם בעברית שער הרחמים ("שער הרחמים") ובערבית כ באב אל-רחמה, ניצב כאחד מציוני הדרך המסתוריים והטעונים מבחינה רוחנית ביותר בעיר העתיקה. שער אטום זה, הממוקם על החומה המזרחית של העיר העתיקה, מול הר הזיתים, טומן בחובו שכבות של היסטוריה, מסתורין וציפייה משיחית אשר כבשו את דמיונם של יהודים, נוצרים ומוסלמים כאחד במשך מאות שנים.
שער עם שמות ומשמעויות רבים
שער זה, המכונה בכינויים שונים שער הזהב, שער הרחמים או שער המזרח, ייחודי בין שערי ירושלים בכך שהוא היה סגור במשך מאות שנים. קשתותיו הכפולות - האחת רומנסקית, השנייה מעט ביזנטית יותר - קיבלו בעבר את פני עולי רגל הנכנסים להר הבית, אך כיום הן נותרות סגורות, מה שעורר הרהורים רוחניים עמוקים והרהורים.
עבור יהודים, שער הזהב קשור קשר הדוק לביאת המשיח. על פי המסורת היהודית, שער זה ייפתח באורח פלא כאשר המשיח יגיע להביא גאולה ולבנות מחדש את בית המקדש השלישי. אמונה זו הובילה רבים לראות בשער לא רק שריד מהעבר, אלא כעדות דוממת לתקווה עתידית.
בנצרות, השער קשור לכניסתו הניצחונית של ישו לירושלים, כאשר ירד מהר הזיתים ונכנס לעיר רכוב על חמור - אירוע שנחגג ביום ראשון של הדקלים. מסורות נוצריות מסוימות מקשרות את השער גם עם ביאתו השנייה של ישוע.
באסלאם, השער—באב אל-רחמה— נחשב למקום בו יתחיל הדין הסופי. המסורת האסלאמית גורסת שאזור זה יהיה אתר התחייה והחשבון האלוהי. בית הקברות המוסלמי הממוקם ממש מול השער הוקם בין היתר כדי למנוע מהמשיח היהודי להיכנס לעיר, בהתבסס על האמונה שהוא לא יחצה בית קברות.
שער חתום באבן ובזמן
המבנה הנוכחי מתוארך למאה ה-6 או ה-7 לספירה, בתקופה הביזנטית או האסלאמית הקדומה. עם זאת, סביר להניח שהוא עומד על יסודותיהם של שערים קודמים שהיו חלק מתקופת בית שני, ואולי אף מקדש שלמה. הוא נאטם על ידי הסולטן העות'מאני סולימאן המפואר בשנת 1541, והוא נותר סגור מאז.
בין אם לשם הגנה רוחנית, שליטה פוליטית או סמליות תיאולוגית, פעולת איטום השער העניקה לו הילה נוספת של מסתורין. כיום, קשתותיו הסגורות מעוררות תחושה של יראת כבוד וכמיהה כאחד - הפסקה אדריכלית, הממתינה לרגע אלוהי שיחודש.
ההשראה האמנותית והסמלית
במשך מאות שנים, שער הזהב היווה השראה לאמנים, משוררים, מיסטיקנים ועולי רגל. הוא ניצב כסף - לא רק בין העולמות הפיזיים והרוחניים, אלא גם בין נבואות עבר להגשמה עתידית. שטוף באור שמש זהוב בשעות הבוקר המוקדמות, הוא נראה לא רק כמבנה אבן אלא כסמל לאור אלוהי והבטחה.
בציור, ניתן לתאר את שער הזהב כמטאפורה לגאולה, לרחמים אלוהיים, או אפילו להתעוררות רוחנית פנימית. מיקומו מול הר הזיתים מציע הזדמנות קומפוזיציונית להציג את הגיאוגרפיה המקודשת של נוף ירושלים בהקשר היסטורי ועמוק.
סיכום
שער הזהב של ירושלים הוא יותר מסתם מאפיין אדריכלי עתיק - הוא סמל קדוש, שומר דומם של נבואה, ותזכורת עמוקה לתקוות המשותפות המגשרות בין מסורות אמונה. בין אם הוא מביט דרך עדשת הכתובים, ההיסטוריה או האמנות, הוא נותר אחד האתרים המרתקים והמשמעותיים ביותר בעולם.
