ירושלים – עיר הנצח, הלב הפועם של העם היהודי ושלוש הדתות הגדולות – מקור השראה אינסופי לאמנים לאורך הדורות. אחת מהתמות המרכזיות והמרגשות ביותר שנשזרו ביצירותיהם של ציירים יהודים וישראלים היא דמותם של בתי המקדש – בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך, בית המקדש השני שנבנה בימי עזרא ונחרב בידי הרומאים, והחזון העתידי של בית המקדש השלישי.
בית המקדש באמנות – לא רק זיכרון, אלא תקווה
הציורים של בתי המקדש לא רק תיעוד היסטורי או ביטוי של נוסטלגיה. הם מהווים שער רוחני ולעתיד גם יחד – חלון אל ימי קדם עמד המקדש על תילו, וקרן אור אל חזון הגאולה שבו ייבנה המקדש השלישי. האמנות משקפת את כמיהת הדורות לבניין מחודש, ומפיחה חיים בפסוקים, במדרשים ובמסורת היהודית.
מקורות השראה ומקורות תיעוד
מה שאין בידינו תצלומים של בתי המקדש, האמנים שואבים השראה ממקורות מקראיים, תלמודיים ומדרשיים. הפסוקים בספר מלכים, יחזקאל, עזרא ודברי הימים מספקים תיאורים קדשים, מבנה של כלי הקודש, עזרה הכהנים, ואף מעשי הפולחן אנשים. חז”ל להציג פרשנויות רבות המרחיבות את הדמיון והאפשרות הוויזואלית.
אמנים בני זמננו נעזרים גם בתגליות ארכאולוגיות ובמודלים של בית המקדש, כמו זה במוזיאון ישראל או בדגם המקדש שבמכון המקדש, כדי להעניק דיוק היסטורי יחסי לציורים שלהם.
סגנונות ציור מגוונים – מההיפר-ריאליזם עד הפנטזיה הרוחנית
ציורים של בתי המקדש נעים בין סגנונות שונים:
-
היפר-ריאליזם – ציורים המדמים תצלום אמיתי, עם פרטים פרטיים של הורים הירושלמית, המנורה, מזבח הקורבנות והעזרה.
-
ציור סוריאליסטי – אמנים מלא לצייר את המקדש כחזון מיסטי, עטוף באור על-טבעי, מוקףכים או תחת שמיים פתוחים עם גוונים שמיים.
-
מוזאיקה ויטראז' – דימוי המקדש משולב ביצירות נוסח חלונות זכוכית צבעונית, המזכירות את סגנונו של מארק שאגאל ומעניקות אווירה של קדושה וזוהר.
המקדש כמרכז רוחני בציור
הציירים לא רק מחיים באדריכלות של בית המקדש, אלא גם ברוח שבו. דמויות כהנים בלבוש לבן, עולי רגל בשירה וריקודים, העם מתאסף ברחבת המקדש באחד מאחד משלושת הרגלים – כל שלושת רובד אנושי ורגשי עמוק.
ציור כזה יכול לכלול גם את הכותל המערבי, שריד לבית המקדש, כסמל של עמידה מול השבר – אבל גם של תקווה. הכותל מופיעות פעמים רבות כשער בין ההווה לעבר, בין החורבן לתקווה.
אמנים ישראלים ובתי המקדש
אמנים עכשוויים רבים עוסקים בנושא בתי המקדש, כל אחד מזוויתו הייחודית. יש המבקרים בתיאור ההיסטורי והדיוק האדריכלי, יוצרים אחרים דימוי רוחני מופשט. חלקם מציירים את בית המקדש השלישי כחלק מחזון אחרית הימים, לפעמים בליווי סצנות של ירושלים הבנויה כולה מזהב, אור ואהבה.
למשל, שונים ציירים שמציירים את המקדש מתנשא מעל הר הבית, מואר באור זהוב עם שמים פתוחים ומכים מעליו – דימוי של עולם שכולו טוב.
סיכום: ציור המקדש – שיח בין עברית לעתיד
האמנות היהודית, ובפרט הציור, ממשיכה לטוות את סיפורה של ירושלים ושל בתי המקדש. דרך הצבעים, הקווים והצללים, אנו נחשפים לא רק לתיאור ויזואלי אלא לחוויה רגשית, רוחנית ולעיתים אף נבואית.
הציורים על בתי המקדש הם תזכורת לזהות היהודית, למסורת, ולכמיה ארוכת הדורות לשוב ולראות את בית המקדש עומד במרכז ירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו.
